#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות ק""ש אם רואה מקום מכוסה שבאשתו?"	"אסור כשרואה טפח מגולה ואפי' בשוק (ב""י, חזו""א), ולפי הב""ח והט""ז (ס""ק א') בשוק אסור אפי' בפחות מטפח (מ""ב ס""ק ז')"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דשוק באשה ערוה אם טפח באשה ערוה?	"הב""י הביא הרשב""א דקמ""ל דאע""פ שדרכן של האיש להיות שוקו מגולה אפ""ה באשה הוי מקום מכוסה ואסור, והב""ח והט""ז (ס""ק א') סברי דקמ""ל דבשוק אסור אפי' בפחות מטפח [כדמשמע מפסוקים בישעיה] והוא מקום הרהור יותר משאר אברים, והפמ""ג (מש""ז ס""ק א') כתב עוד פשט דקמ""ל דבאשה אחרת אסור אפי' בפחות מטפח [ונקט שוק וה""ה כל מקומות המכוסים]."	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא אוקמיה הגמ' (ברכות כ""ד ע""א) דטפח באשה ערוה במקום מכוסה וראייה בעלמא?"	"1) לפי הרבינו יונה באמת מותר לומר ק""ש בפני אשה אחרת בראייה בעלמא<br>2) לפי המחה""ש (בשם הב""ח) אין ה""נ, הוא בכלל התירוץ דגמ' באשתו וטפח ולק""ש, וה""ה באשה אחרת וראייה בעלמא ולק""ש [וזהו לפי המרדכי דפליג ארבינו יונה וס""ל דראייה בעלמא אסור בשעת ק""ש]<br>3) לפי הפמ""ג אפי' שלא בשעת ק""ש אסור בראייה בעלמא במקום מכוסה של אשה אחרת [ואפי' פחות מטפח אסור], וכן פסק המ""ב (ס""ק ז')"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בראייה בעלמא במקום מכוסות 1) באשת איש 2) פנויה טהורה 3) אשתו, אמו, בתו, אחותו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-9baacc05efafb244a8a596cf8bebbcc5e8fb510e.jpg"">"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור טפח?	"יש מח' אם בעי טפח מרובע או אפי' טפח ברוחב כל שהו (מ""ב דרשו) {ומסתבר דבעי טפח על רוחב האבר}"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה אחרת?	"לפי המחבר דוקא בטפח, ולפי הרמ""א אסור אפי' בפחות מטפח (מחה""ש), ובפחות מטפח מהני עצימת עינים כיון דהאיסור ק""ש הוי רק מדרבנן (מ""ב ס""ק ה') [והשלמת חיים מחדש דלכתחילה בעי החזרת פניו נמי (מ""ב דרשו)]."	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יעשה אם רוצה לקרות ק""ש אם איכא טפח מגולה כנגדו?"	"לפי החיי""א והסמ""ג צריך להחזיר פניו, ולפי הב""ח והפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') סגי בעצימת עיניו, ולמעשה אין להקל בעצימת עיניו לבד אלא כשא""א בענין אחר (מ""ב ס""ק א', ביה""ל ד""ה במקום) {וזהו דוקא בטפח, אבל בערוה ממש מבואר בסעי' ו' דצריך להחזיר פניו וגופו}"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה גיל צריך ליזהר בטפח מגולה לק""ש 1) בסתם אשה 2) בבתו?"	"1) לפי הביה""ל (ד""ה טפח) מג' שנים, והחזו""א סבר כל שאין דעתן של בני אדם עליהן מחמת קטנותן מותר, ובפרט לפי הרבינו יונה דאפי' באשת איש מותר לומר ק""ש דרך ראייה בעלמא [ולגבי איסור ראייה והסתכלות הרבה מקילין כהחזו""א דמותר להסתכל בקטנות אפי' יותר מג' (הליכות שלמה (פ""כ סעי' ט'), פסק""ת הע' 89)] {ונראה דקטנות שהן פנויות טהורות ליכא איסור ראייה בעלמא במקומות מכוסות רק אסור להסתכל להנות, וממילא מדינא א""צ ללבוש stockings וכדומה דאפי' אם נתגלה לרגע חלק מגופן ליכא איסור דהוי רק ראייה בעלמא [אלא שאסור לומר דברי תורה ברגע זה] אבל לגבי short sleeves לפי המ""ב אסור דזהו הסתכלות להנות, אמנם יש לעורר דלכאורה אחות אשתו אע""פ שהיא פנויה קטנה מ""מ היא ערוה דאורייתא ודינה כנדה ואשת איש דאפי' ראייה בעלמא אסור} 2) מי""א שנים (ביה""ל שם)"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה מקום 1) ביד 2) ברגל, נחשב כמקום מגולה?	"1) המ""ב (ס""ק ב') משמע דעד המרפק תלוי במנהג, והחזו""א מסתפק בזה [ופשוט דכף היד מותר] 2) המ""ב (שם) סבר דעד הקני""א תלוי במנהג {ואע""פ דאשכחן דשוק הוא למטה מן הקני""א כדתנן באהלות סוף פ""א מ""מ לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד (תוס' ישנים יומא ע""א ע""ב, גיסי הר""ש האניגוואקס)}, והחזו""א סבר דהוי בכלל פריצות [ולכו""ע מותר ללכת בבית בלי גרביים אם ליכא שם אנשים אחרים (חזו""א, רשז""א, מ""ב דרשו), ומ""מ לגבי דברים שבקדושה אסור אם דרכה לכסותה בחוץ, וכמ""ש המ""ב (ס""ק י') בשם היד אפרים {אכן, במ""ב דרשו הביאו מרשז""א דס""ל דמותר לברך, וצ""ע, ואולי ס""ל דשער הוי כערוה ממש כשנוהג לכסותה בשוק משא""כ הרגלים, וצ""ע}] {ונראה דנוהגין להקל כהמ""ב דהרי ה-stockings שנוהגות ללבוש אינם מכסים הרגל לגמרי, והא ראיה אם יתן נייר אדום על הרגל יהא ניכר מבחוץ}, ורא""י סורשר שליט""א רצה לתלות זה במח' רשב""א וב""ח לעיל, דהרשב""א ס""ל דקמ""ל דשוק נמי נחשב כמקום מכוסה, משמע דמיירי למטה מארכובה כחזו""א דאילו למעלה מארכובה פשוט דזה מקרי מקום מכוסה, והב""ח כתב דהשוק קרוב למקום הערוה, משמע כמ""ב דמיירי למעלה מארכובה {אכן יכול לדחות דהתוס' ישנים ביומא (ע""א ע""ב) כתבו דבלשון המקרא שוק הוא ב' עצמות למעלה מן ארכובה, וא""כ שניהם נקראו שוק, וצ""ל דשוק זו לגבי ערוה דאשה אזלינן בתר הסברא והיינו דוקא החלק שגורם בה הרהור והוא חלק העליון}."	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קרא ק""ש בדיעבד במקום טפח מגולה?"	"הדה""ח משמע דצריך לחזור ולקרות ק""ש, והפמ""ג הביא דעות בזה, והמ""ב (ס""ק ד') הכריע דכשאינו מסתכל אלא בראייה בעלמא יש לצרף שיטת רבינו יונה וא""צ לחזור ולקרותו אפי' באשה אחרת."	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לראות מקומות מגולות 1) באשת איש 2) בפנויה טהורה 3) באשתו, אמו, בתו, ואחותו?	"1) אם מסתכל בהם ליהנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם [ועל זה נאמר אפי' באצבע קטנה וכו'], ולגבי ראייה בעלמא לפי תומו בלא הנאה מותר מדינא אבל מצד המוסר ראוי להחמיר, ובאדם חשוב צריך ליזהר בכל אופן (ספר מנחת שמואל, מ""ב ס""ק ז') {ומש""כ המ""ב דעובר על לא תתורו כשהוא מסתכל צע""ג, דהרי בסי' א' הביא שיטת החינוך וכן הוא דעת הרמב""ם דהאיסור לא תתורו אינו אלא כשהוא קבוע לילך אחר תאותיו, ואפי' להסמ""ק האיסור לא תתורו אינו אלא כשמכוין לשם זנות ממש, אבל המסתכל להנאתו עובר על ונשמרת מכל דבר רע} 2) מבואר ממ""ב (סי' רכ""ה ס""ק א', ושעה""צ שם ס""ק ב') דאפי' בפנויה טהורה אסור להסכתל בה ליהנות ממנה, וכן ראינו דיש היתר מיוחד לראות אשה כשרוצה לשדך אתה, ומשמע דמיירי אפי' בפנויה טהורה, אבל בלא""ה אסור, אבל פשוט דראיה בעלמא מותר, וכמ""ש בסמוך 3) כתב המ""ב לקמן (סי' רכ""ה ס""ק א', שעה""צ שם ס""ק ב') דמותר להסכתל ליהנות באשתו, אמו, בתו, ואחותו"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש טפח מגולה באשה, האם מותר 1) לאשה אחרת 2) לאותה אשה, לקרות ק""ש?"	"1) משמע מהרא""ש דאסור, אבל הרשב""א חולק עליו וכן קיי""ל [והגר""א (ס""ק ג') כתב דיש ט""ס בהרא""ש], ומ""מ אסורה בפני ערוה ממש עד שהיא יושבת (מ""ב ס""ק ח') 2) מותר, ודוקא כשהיא יושבת"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאשה לקרות ק""ש כנגד טפח מגולה שבאיש?"	"כן מסתפק הערוה""ש (סעי' ה') [וכן ראינו במ""ב סי' ע""ג ס""ק ה' דאם האשה מסתכל באיש אסורה לומר ק""ש (מ""ב דרשו)], ונוטה להקל דאין שייך בה הרהור כמו באיש וכן משמע מסתימת הפוסקים."	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות ק""ש כנגד ראיית ערוה ע""י מראה?"	"לא (חזו""א בדרך אמונה הל' בית הבחירה פ""ז הי""ט ביה""ל ד""ה ולכפרה, אג""מ יו""ד ח""ב סי' ע""ה) {ויש לפרש דהוי כראייה ע""י משקפיים או binoculars משא""כ תמונה בעלמא אינו ערוה ממש אלא חשש הרהור}"	סימן עה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות ק""ש כנגד שערות האשה?"	"בשער שדרכן לכסות אסור דגורם הרהור והוי כערוה [ולפי המ""ב אסור אפי' אם הנשים פרוצות מגלות שערן, אבל הערוה""ש (סעי' ז') מקיל אם דרכן לגלות שערן, והוסיף האג""מ (או""ח ח""א סי' מ""ב) דיש להביא ראיה מדהביא הגמ' (ברכות כ""ד ע""א) מקור לשער באשה ערוה משערך כעדר העזים ולא מופרע ראש האשה, ש""מ דתלוי בתאוה והרהור, ובמקום שהולכות מגולות ליכא הרהור, והאג""מ מסיים דבשעת הדחק יש לסמוך על זה], אבל בשערן שיוצאים חוץ לצמתן תלוי במנהג המקום [ואפי' במקום שנוהגות לגלותן אסור להסתכל בהם (מ""ב ס""ק י""ג)]."	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בשערות?	"האג""מ (או""ח ח""ד סי' קי""ב אות ד') סבר דאפי' באשה אחרת שיעורה בטפח [ומשמע דהוי טפח מרובע דכתב השיעור ב' אצבעות ופניה רחב ב' טפחים (הרי""ד כהנא)] [וזהו השער ממש, אבל השער שיוצא חוץ לצמתן שיעורן אפי' יותר מטפח], ומאידך גיסא האור לציון והר""נ קרליץ סברי דאפי' פחות מטפח אסור אפי' באשתו, והבית ברוך סבר דדינה כבשרה [דבאשתו הוי טפח, ובשאר נשים אפי' פחות מטפח] (מ""ב דרשו)."	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אשה הלכה ממקום 1) שדרכן לכסות למקום שדרכן לגלות 2) שדרכן לגלות למקום שדרכן לכסות?	"1) אם אין דעתן לחזור מותר לגמרי לגלות, ואם דרכן לחזור צריכין לכסות [משום מנהג] אבל מותר לקרות ק""ש כגנדן דבמקום זה אינו ערוה 2) צריכין לכסות [משום מנהג המקום] ואסור לקרות ק""ש כנגדן דכאן הוי ערוה (ביה""ל ד""ה מחוץ)"	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באיש כנ""ל?"	"1) אם דעתו לחזור אסור דלדידיה הוי ערוה, ואם אין דעתו לחזור מותר דכאן אינו ערוה 2) אסור [אפי' אם דעתו לחזור] (ביה""ל ד""ה מחוץ)"	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבתולות שנתארסו 2) פנויות שנבעלו 3) פנויות שזינתו?	"1) אסורות בגילוי ראש (רע""א) [ואע""פ שארוסות בזמן חז""ל הלכו בפרועי ראש היינו מפני שזמן האירוס היה לזמן רב משא""כ בזמנינו (פתח""ת אבה""ע סי' כ""א ס""ק ב')] 2) צריכה לכסות את ראשה, ומבואר באבה""ע (סי' כ""א סעי' ב') ונושאי כלים שם דמיירי באלמנה וגרושה 3) אינו יכול לכופה לכסות ראשה (מ""ב ס""ק י""א), ועי' בפתח""ת (אבה""ע סי' כ""א ס""ק ב') דיש מח' אם פנויה בעולה צריכה לכסות שערותיה לתקנתה וא""כ יכולה למחול או מטעם אחר ואינה יכולה למחול"	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבתולות?	"המחבר כתב שמותרות בפרועי ראש, והקשה המג""א (ס""ק ג') מאבה""ע סי' כ""א דאמרינן דלא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש אחד פנויות ואחד אשת איש, והב""ח תי' דהתם מיירי באלמנה, והמג""א תי' דהתם מיירי כשסותרת קליעת שערן דאסור אפי' בפנויה [ומ""מ אין זה איסור דאורייתא], והמחה""ש הביא ראיה מרש""י בכתובות (ט""ו ע""ב) דמותרות בקליעתה סתורה (מ""ב י""ב). [וכתב היד אפרים מדלא חילק המג""א בין שוק לבית ש""מ דאם חשיב ערוה בשוק ה""ה בבית (מ""ב ס""ק י')]"	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשער נכרית?	"החיי""א מסתפק בדבר (מ""ב ס""ק י""ב) [ולפי הערוה""ש (סעי' ז') פשוט דמותר], והאג""מ (או""ח ח""ד סי' ט""ו) מקיל בזמן הזה אם אינו גורם לו הרהור."	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מותרות לילך פרועי ראש 1) בשוק 2) בחצר 3) בבית?	"1) אסורה מדאורייתא מדכתיב ופרע את ראש האשה מכלל שהיה מכוסה, ואפי' במטפחת מיקרי עוברת על דת יהודית עד שתלך ברדיד (מ""ב ס""ק י', ביה""ל ד""ה מחוץ) 2) המג""א (ס""ק ד') הביא מתוס' כתובות ע""ב ע""ב) דמותרת, אבל הביה""ל (ד""ה מחוץ) הביא הסמ""ג בשם הירושלמי והטור והב""ח בשם הרמב""ם והבית שמואל והחת""ס דאסורה שעוברת על דת יהודית [אע""פ שאפשר שאינה יוצאה בלא כתובה מחמת זה] 3) מדינא מותרת, אבל המג""א (ס""ק ד') הביא הזוהר (נשא עמ' קכ""ה ע""ב) דהחמיר מאד שלא יתראה שום שער לביתה [אמנם, הרעוני דבזוהר כתיב ואתתא דאפיקת משערא דרישא לבר לאתתקנא ביה גרים מסכנותא לביתא וגרים מלה אחרא דשריא בביתא וכו', ומשמע דוקא אם מוציא השער לנוי], וכדאשכחן בקימחית דהיתה זהירה בצניעות ויצאו ממנה כהנים גדולים (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפאה נכרית?	"הבאר שבע והחת""ס סברי דהוא בכלל שער באשה ערוה {וביאר הר""י באק דיש מעט הרהור בשער, וחז""ל הגדירו דהרהור כזה אסור לנשואה ומותר בבתולה, וסבירא להו להני אחרונים דפאה נכרית נמי גורם הרהור כדרגא זו וכל דבר שגורם הרהור בכלל ערוה וכמ""ש לעיל בשערות ממש, אבל עדיין יש לחלק דלא כל דבר שגורם הרהור בעלמא חשיב ערוה דלפי""ז ה""ה בתמונה של ערוה יהא חשיב כערוה, ואפשר אה""נ דלשיטות אלו גם דבר הגורם הרהור חשיב כערוה וצ""ע}, אכן המג""א (ס""ק ה') הביא משלטי הגיבורים דמותר, וכן הוא משמעות הרמ""א, וכן הקיל הפמ""ג (א""א ס""ק ה'). אבל במקום שנהגו להחמיר בודאי אסור משום מראית העין, וע""ע באג""מ (אבה""ע ח""ב סי' י""ב) דאינו חושש מראית העין. ואם נחתך שער של עצמה ואח""כ חברה לראשה, המ""ב (ס""ק ט""ו) הביא מח' בענין זה."	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפאה נכרית שאינו ניכר שהיא פאה נכרית?	"יש דין מדאורייתא שאשה צריכה לכסות שערותיה, ועל כרחך אין זה משום שער באשה ערוה דאין זה דין תורה, ועוד סגי לכסות מקצת השערות, אלא על כרחך התורה רצתה שיהיה ניכר שהיא אשת איש. וא""כ הא דמצינו דאפי' אלמנה וגרושה צריכה לכסות שערותיה היינו דין שני מפני שלאחר שנבעלו או נשאו אמרינן שער באשה ערוה. אבל לפי""ז אם נתגרשה מאירוסין אין צריכה לכסות השערות, ויש לעיין בזה. עוד נראה לפרש דאפי' מדאורייתא יש מקצת הרהור ע""י השערות ולפיכך רצתה התורה שיהיו השערות מכוסות במקצת, וצ""ע. אבל למעשה נראה דיש ענין שיהיה ניכר שהיא לובשת פאה נכרית, ובלבד שלא יהיה מכשול לאחרים שאינם רוצים לכסות שערותיהן כלל."	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בשער ערוה של איש?	"מותר לקרות ק""ש כנגדו אבל לא כנגד כיסו (מ""ב ס""ק ט')"	סימן עה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקול 1) זמרה 2) דיבורה?	"1) אסור לקרות ק""ש אפי' באשתו 2) מותר אפי' באשה אחרת [ובלבד שלא יכוין להנות בה (מ""ב ס""ק י""ח), וכן במנעמת קולה אסור (שבט הלוי ח""ג סי' י""ד) אבל האג""מ (או""ח ח""ד סי' ט""ו אות ב') הוכיח מחנה דהתפלל בלחש משום הלכות תפילה ולא משום קול באשה ערוה, ש""מ דקול דיבורה אפי' בנעימה אינו ערוה]"	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם קרא כששמע קול זמר מאשה?	"חוזר וקורא בלא ברכות (מ""ב ס""ק ט""ז) {אע""פ שהמ""ב מקיל כשהולך בין הנכרים לקרות אפי' לכתחילה היינו רק משום עת לעשות לה' (הר""י באק)}"	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשמוע לקול זמר מפנויה (שאינה נדה)?	"מותר שלא בשעת ק""ש, ובלבד שלא יכוין ליהנות כדי שלא יבא לידי הרהור (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמר מנכרית?	"אסור, ומ""מ הב""י הביא בשם המרדכי דבמקום שא""א מותר לקרות ק""ש דאינו ערוה דאורייתא ולהכי מצינו למימר עת לעשות לה', אך לא יתן לבו לקול הזמר (מ""ב ס""ק י""ז) {ונראה פשוט דה""ה בקול מקסטה דאין זה קול אשה כלל, אכן לפי האוסרים בפאה נכרית יש לעיין בזה}"	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן ההיתר דקול הרגיל בה?	"מב""י משמע דההיתר דקול הרגיל נאמר דוקא בקול דיבורה ולא בקול זמרה (וכ""כ השונה הלכות סעי' כ""ה), אבל בערוה""ש (סעי' ח') משמע דמקיל אפי' בקול זמרה של אשתו אם רגיל בה (מ""ב עו""ה הע' קכ""ד)."	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אשה מנגנת כלי שיר?	"מותר, דלא שייך הרהור וערוה (ערוה""ש סעי' ח')"	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמיעת קול זמר מקטנה?	"בבתו, אם היא פחותה מי""א שנים מותר אפי' בק""ש וכמ""ש הביה""ל ד""ה טפח (שולחן שלמה, מ""ב דרשו), ובאשה אחרת תלוי במח' מ""ב וחזו""א באיזה גיל."	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מכירה?	"האור לציון (ח""ב פ""ו תשובה י""ג) מקיל, והשבט הלוי (ח""ג סי' י""ד) מחמיר"	סימן עה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בערות 1) עכו""ם 2) קטן 3) בהמה 4) מתה?"	"1) אסור לקרות ק""ש כנגדו 2) הרמב""ם סבר דאסור (וכן פסק המחבר) אבל הרמ""א הביא דהרבה מקילין כשאינו ראוי לביאה [בקטן עד גיל ט', ובקטנה עד גיל ג'], וכן נוהגין [והמחבר מודה דכשאינו הגיע לביאה בדיעבד אין מחזירין אותו (ב""י, מ""ב ס""ק כ""א) {ומשמע דבקטן שהגיע לביאה מחזירין אותו}], ומ""מ מבואר מכמה פוסקים (א""ר, קיצור ש""ע (סי' ה' סעי' ט""ו), כה""ח, פסק""ת אות י""ד) דלכתחילה ראוי להחמיר אפי' בפחות משיעור ביאה. 3) מבואר ממ""ב (ס""ק כ') דמותר (פר""ח, פמ""ג, גר""ז, בן איש חי, כה""ח, מ""ב דרשו) 4) אסור (טהרת השולחן) {ויש לעיין ביבמות נ""ה ע""ב דנתמעט המשמש במתה אם היא נתמעטה שאינה בת ביאה כלל או דלמא רק נתמעטה מחיוב}"	סימן עה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין בברית מילה?	"המג""א (ס""ק ח') כתב דאין ראוי לאחוז בהמילה [דאסור לאחוז ערוה בשעת ברכה], אבל הא""ר (הובא ברע""א ובמחה""ש ובחת""ס) חולק עליו דהוי מתקוני מילה וגם יש חשש הפסק אם לא יאחוז בו, והפמ""ג (א""א ס""ק ח') הוסיף דיש סכנה נמי (מ""ב ס""ק כ""ד), והפמ""ג מסיים דאם אוחז בו בצבת כסף עדיף טפי."	סימן עה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול לברך בפני ערות 1) עצמו 2) אחרים?	"1) מותר עד גיל ט' [דאז הוי ערוה ומסתמא מחויב בחינוך] 2) מותר עד שהגיע לחינוך {ומשמע דזה פחות מגיל ט'} (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן עה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערוה בעששית?	"אסור [ואפי' אם היא בבית אחר ורואה דרך חלון (מ""ב ס""ק כ""ו)], וה""ה בלבושה דק ומתחזי בשר מתוכה (רש""י ברכות כ""ה ע""ב, מג""א ריש הסימן) דהכל תלוי בראייה [דכתיב לא יראה בך ערות דבר], ודוקא אם רואה בשרה ולא צל שלה (אג""מ או""ח ח""א סי' מ""ב)."	סימן עה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני עצימת עינים לזה?	"כן, כיון דהערוה עכ""פ מכוסה (מ""ב ס""ק כ""ה) [ובדיעבד, אם לא עוצם את עיניו צריך לחזור ולקרותה (מ""ב ס""ק כ""ו)] {ויש כאן חידוש בבגד דק אע""פ שיש בו חורים הרבה עדיין נחשב כמכוסה בעששית}"	סימן עה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערוה בלילה או בסומא או בעצימת עיניו?	" המחבר חידש דמותר כיון דאינו רואה הערוה, אכן הרבה חולקים עליו (ב""ח, מרדכי, רוקח, ירושלמי, מג""א ס""ק ט', ט""ז ס""ק ב', מ""ב ס""ק כ""ט, ועוד) וסברי דצריך החזרת פניו עם גופו עד שהערוה על צידו או עכ""פ לעצום עיניו עם מחיצה המפסיק. [והשיעור כמלא עיניו בסומא תלוי באדם בינוני, ובלילה תלוי בראייה ביום (ביה""ל סי' ע""ט סעי' א' ד""ה או, חיי""א (כלל ד' ס""ג), מ""ב דרשו)]"	סימן עה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לכסות עיניו?	"החזו""א (או""ח סי' ט""ז ס""ק ז') סבר לא, והאשל אברהם מבוטשאטש סבר דמהני [ונקפ""מ בעצימת עיניו עם משקפיים]"	סימן עה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הערוה ברשות אחרת?	"לפי האחרונים דבעי נמי החזרת פנים, יש בזה סתירה בהפמ""ג אם מהני עצימת עיניו לבד אבל בחציצה ע""י זכוכית בודאי מהני עצימת עיניו {וצ""ב קצת} (מ""ב ס""ק כ""ט)"	סימן עה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשמוע לברכת חבירו?	"אם צריך לצאת בו אסור דאינו ראוי לאומרו מעצמו (שע""ת ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ט) {אכן, בביה""ל לקמן (סי' ק""ד ד""ה ויהיה כעונה) הביא שהפמ""ג מסתפק אם צריך לצאת לנקביו או ידיו מטונפות אם יכול לצאת בשומע כעונה}"	סימן עה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקרות תוך ד' אמות של הערוה?	"כן, אם החזיר פניו וגופו ממנה (מ""ב ס""ק ל')"	סימן עה סעיף ו		
